אני קנאי למילים שלי

אני קנאי למילים שלי. קנאי להצלבות, להצלפות, לחיתוכים, לחניקות, לאינוס של המילים שלי. מזוכיסט של מילים אם תרצו. לבוש בגדי אור ומוקף הילה. וברחשים. הם כנראה המרגלים הכי גדולים בהיסטוריה. קטנים קטנים אבל יופי של אמצעי לראיית יום. אז אני חושב על צירופי מילים. ממציא את השפה מחדש. שפה משלי. שפה ששגורה בפי גם בשגרה היומיומית. 

הכל מתנהל על מי מנוחות עד שחברה מסמסת לי שהרגע השתמשו בביטוי שלי בתכנית "רמזור". אדום. כתום. ירוק. מקנאה. איך זה ייתכן שבתכנית כה מפורסמת נחשף לראשונה הביטוי שעבדכם הנאמן המציא לפני שנים מספר. אני מדבר על "שנון במחלוקת". המונח הזה שעכשיו רבים ישתמשו בו ברחוב כלאחר יד. או רגל לרגל. בלי גבולות. ללא הגיון. ללא קשר ישיר למצבם הנוכחי, אלא רק בשביל לומר את הביטוי שנשמע לראשונה בתכנית. הם יחשבו לעצמם "שנון במחלוקת. גאוני. למה לא חשבו על זה קודם?". אז זהו- שחשבו. אני חשבתי. אני המצאתי. אני בראתי. אני.